אני אתחיל מההתחלה ..זה נורא קשה לי לדבר על זה מכיוון שאני בעצמי אפילו לא יודע להסביר את עצמי כמו שצריך.
אנחנו נפרדנו לפני חודשיים וחצי , עברתי את התקופת גיל ההתבגרות, סיימתי את יב שנים שלי כתלמיד והיה לי מאוד קשה לקבל את זה שאני כבר לא ילד. אני עברתי את התקופה הכי מגעילה בחיי. באמת שרק שאני כותב את זה כאן אני נזכר במה שהייתי, בעקבות זאת אני והחברה שלי נפרדנו, את האמת שבאמת לא הגיע לה לסבול את כל זה, אני לא יודע איך אני סבלתי את זה .
בהתחלה הכל נפל עליי במכה אחת. גם הבלבול הזה , האי וודאות של החיים, גם הבנתי שאני אחראי לעצמי ושאני צריך להתחיל להתבגר בכל המובנים וגם הפרידה מהחברה. אני לא אשקר שהייתי בתקופה דכאונית ,שלא רציתי לצאת ממנה, אבל הבנתי שאם אתה נכנס לזה אתה מהר מאוד שוקע בתוך כל זה , והדרך חזרה למלאה מאוד מאוד קשה. אני עברתי עם עצמי בחודשיים האחרונים תהליך מאוד מאוד משמעותי שבוא החלטתי להתחיל הכל מהתחלה, למצוא את המטרה שבשבילה אני קם בבוקר. אני החלטתי שבא לי להיות מאושר ושאני זה שצריך לדאוג לעצמי, לאהוב את עצמי והכי הכי חשוב זה לקבל את עצמי כמו שאני!
התחלתי לעבוד בעבודה עם נוער בסיכון שם באמת נחשפתי אל החיים הפחות יפים שאנשים מתמודים איתם . להגיד את האמת בהתחלה זה יותר הרתיע אותי ,פחדתי לעשות משהו, פחדתי להיות כזה אבל לאט לאט התחלתי לזרום עם החיים, התחלתי לקבל את עצמי כמו שאני ופשוט אמרתי שלא משנה מה אני רוצה להישאר אדם טוב. התחלתי לעשות משהו שכל החיים היה באמת חסר לי, החור הקטן בהשכלה הזה, התחלתי להשלים אותו ואני משלים את 2 הבגרויות שחסרות לי. את האמת שאני מרגיש עם עצמי ממש ממש טוב כרגע, אני מרגיש שאני עושה עם עצמי משהו ולא מבזבז סתם זמן מהחיים. בנימה זו יצאתי גם לקטע משביל ישראל, אני לא יכול לתאר את ההרגשה הזו, הטיול הזה כל כך שינה אצלי כל כך הרבה דברים בחיים,פשוט הבנתי שאם אדם רוצה משהו הוא פשוט צריך לעשות אותו, להגיע לעצמו ,יצא לי לפגוש אדם ממש ממש מיוחד שאמר לי שאנשים מחופשים ליותר מדיי מסכות בחיים האלה ובכל פעם שאתה עובר אל בן -אדם אחר אתה פשוט מחליף למסכה חדשה. אני מאוד הזדהתי איתו, אני לקחתי את זה ללב ,ובאמת מה שהבנתי בטיול הזה שאני זה פשוט אני ואני צריך לאהוב את עצמי , להאמין בעצמי ולהיות פשוט אני.
אני אמשיך עם הסיפור על החברה חח קצת סטיתי מהדרך..
בכל מקרה , לפני שבועיים שלחתי לה הודעה שבא אני כותב שלא משנה מה היה בינינו ואיך הקשר שלנו הסתיים, אני פשוט רוצה להיות קרוב אליה ,בלי שום קשר מיני,רק לשמוע אותה, לדבר איתה, כי בסך הכל היא הייתה מאוד מאוד חשובה לי ותישאר חשובה לי.
היא אמרה שהיא תשמח ממש ושגם לה זה חסר. באמת שלא היו שום כוונות נסתרות, בלי מניעים ובלי כלום! חזרנו לדבר ופשוט נזכרנו כמה כיף לנו, פשוט הרגשנו כיאלו התאהבנו מחדש אבל בעוצמה הרבה הרבה יותר חזקה. לה היה בהתחלה הרבה יותר קשה לקבל את זה, כי היא פשוט ראתה אותי במצבים הכי דיכוניאים שלי, היא פשוט לא יכלה להודות בזה.
המשיך הזמן והמשכנו לדבר, להיפגש (בלי שום אקט מיני) וגילינו ששוב ממש כיף לנו ביחד. באמת שלא הצלחתי להבין אות, לא הצלחתי להבין את עצמי כי באמת שזה אחד המבלבלים. אני כבר המשכתי ויצאתי עם מישהי והיא כבר גם המשיכה ופתאום משום מקום זה בא . יום אחד היא שולחת לי הודעה בסביבות הצהריים ואמרה שממש מתחשק לה שניפגש. קבענו שנצא לים ושאחרי נזרום ונראה מה יהיה. הערב הגיע ואנחנו בים.. דיברנו שעות ופשוט היה לי מדהים, היה משהו אחר בהכל!! הכימייה שהייתה שם פשוט הייתה מדהימה בצורה לא אמתית אחרי כמה שעות של שיחה התחלנו להתחבק שעה עד שהגיע מצב שהראש שלי והראש שלה ממש ממש קרובים, את האמת שזה היה קצת מביך ולא נעים , לא היינו ביחד המון זמן, לא ידענו אם זה יהיה נשיקה סוערת או עוד סתם נשיקה חסרת חשיבות . הרגשתי את המתח בינינו והחלטתי שאני יזום את זה, הייתי חייב להבין עם היא האחת שלי, או שזה כבר נגמר וזה סתם נמשך. בשנייה שהשפתיים שלי נגעו בשפתיים שלה הלב שלי פשוט פעם כמו שלא פעם בחיים , זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שלי עד היום, הרגשתי שכיאלו העולם שייך רק לשינינו, הכימייה המטורפת שהייתה שם. הרגשתי שאני מתאהב בה אבל לא באותה צורה שהייתה, אלא במשהו חדש ,במישהי היחידה שגורמת לי את החיוך הזה שאף אחד לא מצליח להשים לי על הפנים!
אני מפנטז על הנשיקה הזאת שוב, אני חושב שאני שהייתי מקפיא את הרגע הזה לכל כך הרבה זמן
השאלה הכי גדולה שלי בחיים היא האם אנחנו צריכים לחזור? כי בסוף הקשר שלנו היה לנו ממש רע! ואיך הקשר שלנו יראה אם נחזור , זה פשוט כל כך מורכב שאני לא מצליח להרכיב את כל המשוואה הזאת.
אני פשוט חודש שאני אזרום ואני אראה לאן הייקום שולח אותי.
;){kind=link}